רקנטי דוד

דוד רקנטי נולד בי"ח בחשון תרפ"ד (28.10.1923) בסלוניקי שביון.

עלה לישראל באמצעות אוניה ב-1933.

למד בבית הספר "תחכמוני" והמשיך בבית הספר ה"ראלי תחכמוני".

עבר לגימנסיה "מוריה" וסיים שם את לימודיו בשנת תש"ב (1942).

התגייס לאצ"ל ב-1944ועסק בהדרכה, הסברה, מודיעין ופעילות קרבית.

עבר קורס מפקדים ("סגנים") והתמנה כמפקד גונדה ואחר כך כמפקד גדוד

בתל אביב. כינויו "שאול". בתקופת הסזון אף פיקד על 2-3 גדודים בו זמנית בשל מאסר מפקדים מקבילים לו.

בנוסף שימש בכמה הזדמנויות כקריין בשפה הצרפתית ב"קול ציון הלוחמת".

לאחר הכרזת האו"ם על מדינה בכ"ט בנובמבר, שימש במלחמת השחרור כמפקד גזרות שונות

בשכונות היהודיות הגובלות ביפו: אבו כביר, כפר שלם ומנשיה.

השתתף במסגרת גדוד 6 בכיבוש יפו ושימש זמן מה כמושל האזור ביפו שהיה בשליטת האצ"ל.

בהמשך יצא עם גדודו להשתתף בקרבות לכיבוש רמלה.

התגייס לצה"ל בגדוד 57 בחטיבת גבעתי והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות בחזית הדרום ובכיבוש יבנה.

השתתף במסגרת חטיבת עודד בקרבות נגד אנשי קאוקג'י בגליל ובמבצע  "עשר מכות" נגד הצבא המצרי

בנגב וכיבוש חרטייה ,אל קובייב ועיראק סואידן.

במסגרת שירות המילואים השתתף כמפקד במבצע קדש (1956) ובמלחמת ששת הימים (1967)

ויום הכיפורים (1973).

עבד בעסקי ביטוח של אביו ולאחר מכן כעצמאי.

חבר המרכז הראשון של תנועת החירות, חבר נציבות בית"ר וחבר ברית חיילי האצ"ל.

ממייסדי בית הכנסת הגדול היכל יהודה לזכר קהילת יהודי סלוניקי.

חבר מליאת רשות השידור בין השנים 1978-1980.

נשוי לאריאלה ולהם 5 ילדים.

דוד מתגורר כיום בתל אביב.